אתם עובדים על המשחק שלכם (או מוצר אחר). יש לכם רשימה ארוכה של דברים שאתם רוצים שהמשחק יעשה ויכיל ולא ברור איך תספיקו לבנות את הכל.
ואז מישהו מספר לכם על הרעיון של המוצר בר החיים המינימלי (MVP- Minimal Viable Product או מב״מ). הרעיון נשמע טוב. למה לבנות את כל המוצר כשאפשר לבנות את הבסיס שלו להוציא ולבדוק שאנשים בכלל רוצים אותו?
יש הרבה דברים טובים ברעיון הזה:
ראשית כל הוא מכריח אותנו לחשוב על המוצר באופן מאוד עמוק כי אם זה המוצר המינימלי שעובד, מה הוא בעצם המוצר? מאחר והוא מינימלי אנחנו גם חייבים להבין מה הדבר האחד שעושה אותו שונה ממה שיש בשוק כדי שאנשים ירצו לעשות בו שימוש?
שנית, הוא מאפשר לנו להוציא משהו, לבחון אותו, להכשל מהר, לתקן ולנסות שוב. זה עוזר לנו להבין אם המוצר הבסיסי טוב מספיק. זה מאפשר לנו לבדוק ולתקן את הרכיבים הבסיסיים של המוצר מבלי ללכלך את המידע בעודף יכולות.
הבעיה מתחילה כאשר במקום לבנות מוצר בר חיים מינימלי אנחנו בונים ״מוצר מינימלי״ ובמקום לחשוב לעומק על כל בחירה, אנחנו חושבים על מה יהיה הכי קל לפתח/לבנות.
אם המשחק שלכם עובד כמשחק ליחיד, אבל העוצמה שלו היא במשחק רב משתתפים, המסקנה היא שהמוצר המינימלי שלכם הוא זה שכולל משחק רב משתתפים, גם אם זה מוצר שקשה יותר לפתח. אז מה מסירים? אולי אתם לא צריכים טורנירים מהיום הראשון? אולי המודול של ״שבטים״ בתוך המשחק יכל לבוא אחר כך? אם זה משחק F2P, יכל להיות שאתם יכולים לצאת בלי חנות, אחרי הכל יותר חשוב לוודא שאנשים רוצים לשחק במשחק וחוזרים אליו.
חשוב להבין. מוצר מינימלי עובד הוא לא אלפא. אנחנו לא אמורים להוציא משהו שעובד בספק
החוויה המינימלית שבחרתם צריכה לעבוד באופן מלא, השיוף של המוצר צריך להיות ברמה הגבוהה ביותר שאתם יכולים להגיע אליה. ולכן הוא נקרא מוצר בר חיים מינימלי – קרי מוצר שעובד.
אל תרשו לעצמכם ליצור מוצר פחות טוב רק כי תייגתם אותו כמינימלי. העבודה על החוויה הטובה ביותר בתוך המבנה המינימלי תבטיח (במידה ויש עניין בכלל במוצר) שהוא יתקבל בזרועות פתוחות.
יש יותר מידי מוצרים בינוניים שבורים בשוק. אל תוסיפו להם.
ארגז הכלים של קיטרו 
להשאיר תגובה