בצילומים השבוע, אמא שלי דברה על החשיבות של להבין על מה אנחנו משקיעים את הזמן ובאיזו צורה.
לא חשבתי על הטכניקה הזו עד עכשיו, אבל זה די מבריק ככלי בסיס להתחיל ולבצע שינויים כדי להשתפר ולייעל את עצמנו. כמו עם השיטה אתמול, העקרון של השיטה פשוט. היישום דורש מאמץ.
מה עושים?
הרעיון הוא לכתוב יומן שעות רטרואקטיבי. במקום לכתוב מה מתכננים לעשות לאורך היום, כותבים מה עשינו לאורך היום וכמה זמן זה לקח:
07:00-07:30 התעוררתי והתארגנתי
07:30-08:00 לוקח את הבנות לבית ספר
08:00-09:30 נסיעה ברכבת, כתיבת פוסט למחר
09:30-10:00 במשרד, מטפל באימיילים
וכ״ו
את התהליך הזה עושים במשך שבוע ימים, כל יום, ועדיף לאורך היום כדי לא לשכוח.
לאחר שבוע, פותחים עמוד חדש (או פותחים גליון נתונים) ומתחילים לעבור על היומן.
אנחנו רוצים לסכום את הזמן שאנחנו עושים דברים לאורך השבוע (כמה שעות יצא לכם לשבת בפייסבוק? כמה זמן העברתם בישיבות? כמה זמן ביליתם עם המשפחה?)
עכשיו כשיש לנו את הנתונים, מתחילות ההחלטות הקשות.
הרגע המשחרר של מציאת הזמן האבוד
השיטה הזו מאפשרת לנו להיות מאוד כנים עם עצמנו. אנחנו יכולים לראות באופן מדויק על מה בזבזנו זמן, ואיפה השקענו את הזמן בצורה נכונה. אני מהמר שהרבה אנשים מגלים תובנות מדהימות על הדרך בה הם מנצלים את הזמן שלהם. את התובנות שלי אחלוק בשבוע הבא אחרי שאסיים את השבוע הזה.
המשמעות של פריסת הזמן הזו היא שעכשיו יש לנו את היכולת לעשות שינוי אמיתי בזמן ובתשומת הלב שלנו. אם יש לנו פרוייקט שאנחנו רוצים להוציא לפועל ואנחנו מספרים לעצמינו שאין לנו זמן, הכלי הזה מאפשר לנו לראות בדיוק מאיפה אנחנו יכולים לחצוב לנו זמן.
הוא גם מאפשר לנו לעשות איזון מחדש לדברים שאנחנו כן עושים. אולי נגלה שאנחנו מקדישים 5% מהזמן למשפחה, או שנדמה לנו שאנחנו לא קוראים הרבה אבל מסתבר שאנחנו קוראים לא מעט אבל יכולים לצמצם את זמן השיחות עם החברים.
השיחה הזו עם אמא שלי בזמן הצילומים הייתה ממש מרגשת עבורי כמי שמתעניין בתחום הזה. השיטה הזו הופכת להיות אבן בסיס לכל שאר התהליכים שאני מדבר עליהם. אני לא יכל לחכות שנסיים את הצילומים ונעלה את הקורס. אין לי ספק שהוא יועיל לכל כך הרבה אנשים.
יהיה מעניין לשמוע גם מאחרים. אם תחליטו לנסות וליישם, אשמח אם תחלקו תובנות בפומבי או בפרטי.
ארגז הכלים של קיטרו 