יש ימים כאלו. איך כל הקלפים נטרפו בלו״ז ומה עשיתי כדי לא לאבד קצב

Photo by Pixabay from Pexels

הגעתי לשבוע לעבודה אחרי שהכנתי את עצמי לשבוע עמוס במיוחד.

בחמישי שעבר קיבלתי ידיעה שדורשת ממני להכין חומרים שלא תכננתי להכין כדי להציגם בחמישי הקרוב. כמובן שבעוד שהדחיפות והחשיבות של העניין גבוהה יש עוד דברים שדורשים את תשומת ליבי: עבודה על המשחק שנמצא ממש לקראת סיום, בקרת איכות והכנה להשקה רכה, משחק נוסף שדורש תשומת לב כי המפתחים זקוקים למסמכים, הקורס של אמא ושני אתרים שאני צריך לבנות כהכנה אליו ומטלות יומיומיות אחרות.

ידעתי בדיוק מה אני אמור לעשות ביום ראשון ואיך היום הזה יראה. גם אם לא אספיק את כל מה שתכננתי זה יהיה בסדר.

אלא שיש ימים כאלו. ימים בהם מתרחשים יותר מידי דברים שלא בשליטה שלי. דברים שדורשים תשומת לב. מטלות דחופות שנכנסות. עיכובים בחומרים שאני צריך. יש ימים כאלו.

אז היום התחיל בעבודה על מצגת דחופה. זה לבדו דרש כשעה של שיחה כדי להבין טוב יותר את המצגת ואת מה שעומדים להעביר בה. כבר הלכה שעה בבוקר שתכננתי לעשות משהו אחר.

לאחר מכן ראיינו מישהי למשרה. זה היה מתוכנן והיא כבר הייתה במשרד ולכן לא הייתי יכל לדחות אותה.

מיד אחרי זה כבר הגיעו הצהריים, ועניתי לאימיילים (לרוב משהו שאני עושה בבוקר, כמו שאתם יודעים) תוך כדי אכילת צהריים. בנוסף כתבתי על משרה שאנחנו צריכים (היי, אם אתם רוצים להיות מעצבי משחקים אצלי, ואתם קוראים את זה בקירוב לזמן שהפוסט פורסם, שלחו קורות חיים ziv@whaleapp.com).

חזרתי למשרד בתקווה שאעבוד על המצגת כדי שמחר אוכל לחזור ללו״ז שלי, אבל הצוות היה צריך תשובות להמון דברים. פגישות שלא תכננתי נכנסו גם כן ללו״ז בגלל דחיפות.

כל זה הביא אותי לשעה שש בה אני ממהר להשיג את הרכבות (אחרת אני מגיע הביתה בתשע).

היום היה רחוק מלהיות אפקטיבי ורחוק מאוד ממה שתכננתי.

או שאולי לא?

במהלך היום, כשהבנתי שאני לא עומד להבין את המצגת וזו תדחה למחר (מה שידחה את שאר התוכניות שלי) הבנתי שיש לי שתי אפשרויות: אני יכל להיות מתוסכל מכל מה שקורה, עצבני ורגוז על הזמנים שנדחפים לי וההתעסקות בכל הדברים שלא תכננתי להתעסק איתם. או שאני יכל לשנות את הדרך בה אני מתייחס לכל הדברים האלו.

אחרי הכל הם עובדה מוגמרת. אני לא יכול להתעלם מהם או לשנות את העובדה שהזמן שלי כבר נוצל לדברים אחרים.

אז איך התמודדתי עם היום הזה והשינויים?

עדכנתי מנטאלית את הרשימה של המטלות (ולאחר מכן גם מעשית) לאורך היום תוך שאני מתייחס לדברים בכבוד המגיע להם. אין סיבה לזלזל או לכעוס על דברים שכבר לוכדים את תשומת הלב. זה היה גורם לכך שלא הייתי עושה איתם עבודה טובה והייתי עלול להכנס לריבים מיותרים.

אמרתי לעצמי שבערב אשכתב שוב את התוכניות להיום (שני) ושאני מודע לזה שכל השבוע הזה הולך להשתנות באופן קריטי. לאורך היום בחנתי את כל מה שעשיתי שוב ושוב כדי לוודא אם מה שנכנס בצורה לא מתוכננת הוא בעל ערך.

הבחינה הזו, והמחשבה על הכאוס בתור סדרת המטלות החדשה שאני צריך להתייחס אליהן, עזרה לי. המודעות הזו היא קריטית. היא מאפשרת לי לעצור ולהתארגן מחדש. רשימת המטלות היא עוגן שמאפשר לי לכייל מחדש את היום שלי.

החלק הכי חשוב?

באופן מוצהר אמרתי לעצמי שהיום הזה הוא יום של טיפול במטלות שונות כדי לנקות לעצמי את שאר השבוע להכנת המצגת החשובה והחומרים לפגישה של חמישי.

זה, יותר מכל דבר אחר הוא הטריק החשוב ביותר.

למה?

כי במקום להמשיך ולהיאבק בניסיון להסיט את היום למה שאני רוצה שיהיה בו (משימה בלתי אפשרית שרק הייתה שורפת לי זמן, כוח וגורמת לתסכול), קיבלתי את מה שהיום הביא. צמצמתי את התסכול, הורדתי את החיכוך.

זה הקסם האמיתי, יותר מכל דבר אחר. אם לא הייתי משנה את צורת ההתייחסות, הייתי מגיע הביתה מתוסכל, הערב שלי היה נראה גרוע והייתי הולך לישון מאוכזב מעצמי וגורר למחר את התסכול והלחץ.

יש ימים כאלו. מה שחשוב הוא לשנות את צורת ההסתכלות ולמנוע מרגשות שליליים להצטבר.

בעבר היום הזה היה מחריב לי את השבוע. עכשיו הוא פשוט יום שבו עשיתי המון דברים שחשוב לעשות ועכשיו אני פנוי לעשות את מה שצריך לעשות.

תגובה אחת בנושא “יש ימים כאלו. איך כל הקלפים נטרפו בלו״ז ומה עשיתי כדי לא לאבד קצב

הוסיפו את שלכם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: