הקוביה של דקארט

תמונה: This work is in the public domain in its country of origin and other countries and areas where the copyright term is the author's life plus 100 years or less.

בתגובה לפוסט שלי על השיטה של אייזנאהור, איתמר ויסברג שיתף משהו אחר שהוא נתקל בו שעושה שימוש במטריקס של רבעים. בבלוג שאיתמר קישר אליו מדברים על הקוביה של דקארט, שיטה שיצר הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט . זהו כלי שנועד לבחון לעומק את מה שאנחנו מתמודדים איתו, להציף את הפחדים ואת הבחירות הלא מודעות שאנחנו עלולים לבצע, כמו גם את ההטיות הטבעיות שלנו.

נזכרתי שנתקלתי במטריקס הזה בעבר בשיחה הזו של טים פריס, שם הוא דיבר על התמודדות עם הפחדים שלו.

אני ממליץ לקרוא את הפוסט המקורי, ולצפות בוידאו של פריס. 

השאלות של דקארט

הגרסה שאני מציג פה דומה יותר למה שפריס מעלה בהרצאה שלו. בגרסה של דקארט השאלות הן:

1. מי יקרה אם אבצע את הדברים?
2. מה יקרה אם לא אבצע את הדברים?
3. מה לא יקרה אם אבצע את הדברים?
4. מה לא יקרה אם לא אבצע את הדברים?

בניסוח שאני משתמש בו, אנחנו מחפשים אחרי התוצאות הטובות והגרועות ביותר שיכולות לקרות. זה ניואנס, אבל חשוב לטעמי.

אוקי, אז איך משתמשים בזה?

יש לפניך החלטה מורכבת וקשה. את רוצה להקים עסק חדש, אבל המחשבה מפחידה אותך עד כדי שיתוק מוחלט? אולי אתה חושב על להביא ילדים לעולם? אולי את רוצה לבקש העלאה? לשנות מסלול בלימודים? להציע למישהו לצאת איתך? בכל אחד מהמקרים האלו נחלק את הדף לארבע ונענה על השאלות הבאות: 

בשורה הראשונה של המטריצה הזו אנחנו שוקלים את תוצאות של העשיה:

ראשית שאלו את עצמכם ״מה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות אם אעשה את הדבר הזה?״ 

זו אמורה להיות התשובה הקלה ביותר אבל היא לא תמיד כזו. נסו להיות ריאליים, המטרה היא לחשוב לעומק על הדברים ולהשתמש בתשובה הזו ככלי שיניע אתכם לפעולה.

כעת, שאלו את עצמכם ״מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם אעשה את הדבר הזה?״ 

להרבה אנשים זו גם תהייה תשובה שיהיה קל לענות עליה. אלו כל הפחדים שלנו. כל הדברים שאנחנו חוששים שיקרו אם נעז לעשות את הדבר הזה.

בשורה השנייה אנחנו שוקלים את תוצאות חוסר העשיה:

השאלה השלישית היא ״מה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות אם לא אעשה את הדבר הזה?״. זו שאלה טריקית. קל לענות שהסטטוס קוו ישמר, אבל אם נחשוב על זה לעומק נבין שזה רחוקה מלהיות התשובה הנכונה (למרות שיכול מאוד להיות שאחרי מחשבה נגלה שאכן הדבר הגרוע ביותר שיקרה הוא שמירה על הסטטוס קוו).

השאלה האחרונה היא ״מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם לא אעשה את הדבר הזה?״

למה זה טוב?

השורה הראשונה מטרתה לעזור לנו להתמודד עם ההוצאה לפועל של ההחלטה. 

השורה השנייה עוסקת במה יקרה אם נשמור על הסטטוס קוו.

התשובות לארבע השאלות דוחפות אותנו לחשוב לעומק על קבלת ההחלטה או חוסר קבלת ההחלטה. בכל מקרה יהיו תוצאות והשלכות לדברים ובמקום להתעלם מהן (ולפחד או להשלות את עצמנו), אנחנו יכולים להתחיל ולהתייחס אליהן לעומק.

זה דומה לשיטה של החלטה מדרגה שלישית עליה כתבתי בשבוע שעבר.

דוגמה פשוטה:

אני רוצה להקים עסק. ברור שיש פחדים וחששות מהקמה של עסק. הרבה תקוות וחלומות, לצד הרבה נעלמים. 

מה עושים? מתחילים לענות על השאלות האלו

1. מה הדבר הטוב שיכול לקרות? 

– תהייה לי עצמאות

– אוכל להרוויח הרבה יותר

– אני אעשה את מה שאני אוהב

– אבנה משהו למען הילדים שלי.

2. מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות אם אעשה זאת? 

– אפסיד את כל הכסף שהשקעתי

– אכנס לחובות

– אנשים ילעגו לי

– מערכת היחסים שלי תפגע בגלל הלחץ

– אאבד את המקום בו אני עובד עכשיו לא אוכל לחזור אליו

עכשיו שהפחדים שלי כתובים על הנייר אני יכול להתחיל ולחפש פתרונות שיעזרו לי להבין עד כמה התוצאות באמת נוראיות ואם יש משהו שאפשר לעשות כדי למתן את התוצאה. למשל אני יכול לדאוג להתחיל במשהו קטן יותר כדי לחסוך בעלויות. אולי אפשר להתחיל בפיילוט מבלי לעזוב את מקום העבודה מיד? אני יכול לעשות חשבון טוב יותר על הוצאות והכנסות ולהגן על מקסימום ההפסדים שלי. אני יכול לשתף ולהכין את בת הזוג שלי כדי שנהיה בסירה הזו יחד ונבין מראש מה היא מוכנה להתמודד איתו.

השורה התחתונה נועדה לדחוף אותנו לפעול, או לוודא שאנחנו לא עושים טעות קטלנית.

המשך לדוגמה שלנו:

3. מה הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות אם לא אעשה את הצעד הזה? 

– אשמור את הכסף שיש לי

– יהיה לי זמן ללמוד יותר על התחום

– אשאר בעבודה שיש לי כרגע

– לא ארוויח כלום ולא אפסיד כלום

4. מה הדבר הגרוע ביותר שיכל לקרות אם לא אעשה את הצעד הזה? 

– אני אשאר תקוע בעבודה שאני לא כל כך אוהב

– בעוד כמה שנים ארגיש שפספסתי הזדמנות ולעולם לא אסלח לעצמי

– אמשיך להגשים חלום של מישהו אחר

– אפספס את ההזדמנות שלי להיטיב עם אחרים ועם הסביבה בגלל שפחדתי 

שוב, גם פה אני צריך לחפור עמוק יותר אל תוך החששות שלי ואל תוך המניעים שלי ולהציף אותם.

כאשר אני דוחה משהו שאני מפחד ממנו אני יכול לקחת את התשובות הסופיות ולהתשמש בהן כדלק לדחוף את עצמי קדימה. 

ברגע שהדברים נמצאים על פני השטח הרבה יותר קל להתמודד איתם. 

המטריצה הזו, הקוביה של דקארט מכריחה אותנו לשאול שאלות חשובות ושאלות המשך ולצאת עם כמה דברים:

• הבנה טובה יותר על הנושא
• הבנה טובה יותר על המניעים שלי
• כלי רב עוצמה שידחוף אותי קדימה לעשות את הצעד

האפשרות להבין האם אני פועל מתוך הבנה ועושה צעד נכון, או שאולי אני פועל ממניע אנוכי ושגוי ואז אציל את עצמי בזמן.

זה כלי נהדר ואני שמח שנתקלתי בו מחדש כעת.

מה דעתכם? יש משהו שאתם מתמודדים איתו ממש עכשיו שהכלי הזה יכול לעזור בו?