איך להתכונן למצגת, ולתת הופעה

תמונה: Photo by 祝 鹤槐 from Pexels

150 אנשים יושבים בקהל, כולם אנשי תעשיה. הם כבר ישבו להקשיב לתריסר מצגות אחרות, ממרצות עם ניסיון מטורף בתחום. כולם להוטים עדיין ללמוד. כולן מחפשות עוד דרכים להשתפר. 

השעה 14:00, עוד רבע שעה אני עולה לבמה. המצגת עצמה מוכנה. עבדתי עליה הרבה. אני יודע אותה בעל פה. אני מרגיש נוח לגבי ההיכרות שלי עם החומר. 

אני מביט אל הקהל והחרדה מתחילה לגאות.

אני מרגיש בנוח על הבמה. דחפו לי מיקרופון מול הפנים ואני אהיה הכי טבעי. אולי זה בגלל שביליתי כילד על מסלולי אופנה, או פשוט משיכה טבעית לאור הזרקורים ומרכז תשומת הלב. 

אם נניח בצד את הבעיה הקבועה שלי עם סנדרום המתחזה, הבעיה העיקרית שלי היא לא להיות על הבמה אלא לעלות לבמה. 

כמו כל דבר אחר שאני עושה, אני לא רוצה שהמצגת שלי תהייה רק טובה. אני רוצה שזו תהייה הופעה בלתי נשכחת. אני רוצה את הקהל איתי. אני רוצה אותם קשובים ומסוקרנים. אני רוצה לקחת אותם למסע של עליות וירידות. לרוב אני רוצה אותם בוכים (למרות שזה לא תמיד מתאים אז אני מקבל את זה).

בגלל כל הדברים שאני רוצה, לפני שאני עולה לבמה אני מזכיר לעצמי את הדבר החשוב ביותר: ההופעה הזו אינה קשורה אלי, היא קשורה אליהן ואליהם. מה שאני עומד לעשות ולהגיד ב30 דקות הקרובות, בשעה הקרובה צריך לעניין ולרתק את הקהל. אני פה רק לשרת.

מצגת טובה היא כמו מוצר טוב. היא לא נוצרה כדי לשרת את עצמה. היא לא נוצרה כדי לשרת רק אותי. היא שם כדי לשרת את הקהל שמעבר לכסף ששילמו (או לא שלמו תלוי אירוע), הם פה והם משלמים עם המשאב החשוב ביותר שלהם – זמן. כדאי מאוד שמה שתעשו בזמן שיש לכם יהיה שווה את הזמן הזה. בעיקר כי אם תבזבזו אותו אתם מבזבזים לא שעה אלא 150 שעות אנושיות. זה הרבה מאוד פוטנציאל.

הכנה

לפני כל דבר אחר, לפני ההופעה. לפני ההכנה. לפני העליה לבמה יש דבר אחד שהוא קריטי: היו בטוחים שמה שאתם עומדים להגיד בנוי בצורה הנכונה. אני לא עומד להכנס לנושא הכנת המצגת עצמה (שווה אולי פוסטים נפרדים), אבל חשוב לציין זאת בכל מקרה. 

אני עדיין קורא ושומע על מרצים מכינים את החומרים שלהם יממה לפני. אני לא רואה איך זה לא פחות מזלזול באנשים באים. 

האנשים היחידים שרשאים לעלות ולתת מצגת שהכינו שעה קודם לכן, הם אנשים שיודעים בדיוק על מה הם מדברים וכבר עשו את המצגת הזו או דומה לה בעבר.

לא חושבים ככה? נסו להזכר בהרצאות ששמעתם מאנשים שאמורים להיות יודעי דבר ומצאתם את עצמכם משועממים בזמן שניסיתם לעקוב אחרי מה שהם אמרו. אונירסיטאות מלאות במרצים כאלו. כנסים מקצועיים מלאים באנשים כאלו. חדרי ישיבות מלאים באנשים כאלו.

למה זה קרה? כי הם לא התכוננו. כי הם חשבו שהם יודעים את החומר ולכן מה הבעיה לתפור כמה שקפים יחד ולדבר.

לתת מצגת טובה והופעה טובה דורש זמן והיכרות עם החומרים שאתם עומדים לדבר עליהם. 

בהנתן שהמצגת שלכם עשויה היטב מה עכשיו?

הכירו את החלל

השתדלו להכיר את החלל שבו אתם עומדים להציג. איך אתם נשמעים בחלק האחורי של החלל? איפה הרמקולים (אם יש כאלו) נמצאים. מה המקסימום אליו אתם יכולים להגיע בעוצמת הקול שלכם ברגעים דרמטיים? מה המינימום אליו אתם יכולים לרדת כשתרצו להיות אינטימיים? האם יש חלקים במקום שבו לא יכולים לראות אתכם מהבמה? אלו שאלות קריטיות שישפיעו על היכולת שלכם להתחבר לקהל ולהעביר להם את המידע. 

בדקו את הציוד

דאגו שאת המצגת יהיה לכם על המחשב וגם ב-USB, באימייל של המארגנים וגם בגיבוי ברשת. דאגו שזה יהיה גם בצורת מצגת וגם בצורה של PDF למקרה הכי נורא שבו עבדתם על פאוורפוינט (שאלוהים יעזור לכם) ואין את התוכנה על המחשב.

אתם עדיין רוצים לוודא שהכל עובד כמו שצריך. השתמשת בפונט מיוחד? שלחי את הפונט יחד עם המצגת למארגנים. האם אפשר לראות את המצגת שלכם מכל מקום? האם הבהירות של המסך מספיקה? גבוהה מידי? האם המסך רוחבי? 4:3? 

בדקו מה השליטה שיש לכם על העברת השקפים (למה עדיין משתמשים במילה הזו?) וודאו שהמערכת עובדת. לפעמים יש דיליי בחלק מהשלטים. כדי להמנע ממצב בו מעבירים שקפים קדימה ואחורה בגלל לחיצה כפולה עדיף לדעת מראש על בעיות.

לבסוף, בדקו את המיקרופונים. 

חממו את הקול

לעמוד ולדבר חצי שעה ומעלה זה לא עניין קל. אם יש לכם יום שלם של דיבורים ואתם אמורים גם להרצות ואחרי זה להכנס למיקסר ולדבר עם אנשים דאגו לשמור על הקול שלכם.

יש כמה וכמה תרגילים טובים לעשות את זה. הוידאו הבא מציג כמה תרגילים מאוד טובים ונוחים:

הרימו את רמת האנרגיה

דבר אחרון, לפני שעולים לבמה יש שלושה תרגילים יעילים שעוזרים לי לעלות עם יותר ביטחון ויותר אנרגיה.

הראשון הוא לקפוץ במקום. אני מוצא לעצמי פינה שקטה (או הולך לשירותים אם אין מקום להסתתר בו) ומתחיל לקפוץ במקום. פשוט להמריץ את הדם ולהרים את רמות האנרגיה שלי. 

השני הוא תרגיל נשימות פשוט. שלוש נשימות עמוקות בצורה הבאה: נושמים לספירת שבע, מחזיקים לספירת ארבע, נושפים לספירת שבע.

השלישי? לחייך.

בהצלחה.