תמונה: Photo by Gabriel Santos from Pexels
ספוילר: אני לא.
אין לה מכנסונים, היא לא מעוניינת ללכת במכנסונים וגם אם הייתה מעוניינת כנראה שלבית הספר הייתי מבקש שתלך עם משהו אחר.
אז מה העניין של הכותרת? הודעה שקבלנו מהמורה של הילדה הבכורה, והתגובות שהגיעו בעקבות אותה הודעה.
בהודעה היא מבקשת מהבנות לא לבוא במכנסונים. מהתגובות שהגיעו לפרסום הזה ולראיון שעשו אתנו בטלוויזיה היה אפשר להתבלבל ולחשוב שההתנגדות שלנו הייתה לקוד הלבוש. לצד העובדה שזה היה מרגיז זה היה מרתק. מאות אנשים בתגובות דנו בשאלה ״מה הבעיה לבקש שלא יבואו במכנסונים?״ התשובה כמובן הייתה ״אין בעיה. שיהיה קוד לבוש. זו לא הבעיה״. ״אז מה הבעיה אם כן״, תהו האנשים. ״שהמורה החליטה לסמן בנות בהודעה שלה במקום לכתוב הודעה שיוויונית״. התגובות לכך? ״אוי נו באמת, בנים לא לובשים מכנסונים, מה רציתם שהיא תכתוב?״, או ״אתה יודע בדיוק למה היא התכוונה, למה אתה עושה מזה עניין?״.
קצת רקע
אתחיל מלהגיב לעניין השני, ולמה הוא קריטי בניסיון להבין את הבעיה העמוקה יותר שיש לפנינו.
במשך שנה שלמה התעסקנו מול המורה הזו במכנסיים. השיחה הראשונה שהייתה לי איתה אי פעם בחיי הייתה דיון פאסיבי אגרסיבי על העובדה שבית הספר אינו דתי ולכן לא, אנחנו לא נשלח את גבריאל עם מכנסיים שמכסות את הברכיים. למעשה אני הייתי זה שאמר באותה שיחה ״היא לא תגיע במכנסיים קצרצרים שחושפים את הישבן, זה בית ספר אחרי הכל ויש דרך לבוא למוסד חינוכי, אבל היא לא תבוא עם מכנס מעבר לברך״. חשבתי שהדיון הזה הסתיים באותו היום.
אז חשבתי.
היו לנו עוד שיחות ועוד ויכוחים במהלך השנה וכל פעם מחדש ההתעסקות הייתה בבנות ובאורך המכנסיים שלהן. אחת השיחות הייתה מול אחד המורים ולא המורות שהסביר לי שאלו החוקים. האם אלו החוקים? הסתבר שלא, זו הייתה הנחייה של אותה המורה שמתוקף תפקידה בבית הספר קבעה משהו שלאחר בירור התגלה שלא נמצא בתקנון וגם לא מגיע ממשרד החינוך.
אבל לאותו מורה הייתה סיבה נוספת להעלות בפני. סיבה שעל פניו נשמעת הגיונית – הילדים יושבים במעגל ואם הבנות בחצאית אז רואים להן את התחתונים.
גבריאל הייתה עם מכנסיים קצרות מתחת לחצאית, אבל לא זו הבעיה שוב. ממש לא. מיד נגיע לזה.
לאחר שנה של שיחות והתעסקות במכנסיים, כאשר בתחילת השנה ההודעה הראשונה שאנחנו מקבלים היא: בהצלחה בלימודים, ובנות אל תבואו עם מכנסונים זה כבר יותר מידי.
האם זו הדרך לקבל את הילדים בני והילדות בנות ה-12 לבית הספר? האם לא הייתה דרך שיוויונית יותר לנסח את ההודעה הזו? כזו שלא מסמנת בנות וגורמת להן להרגיש שהם לא בסדר?
הבעיה
אנחנו צריכים להפסיק להתעסק במה שבנות לובשות, בעיקר בגילאים האלו. מדובר בילדים וילדות בגילאי העשרה המוקדמים. ההתעסקות האובססיבית הזו בגופן של הבנות גורם ליותר נזק ממה שאנשים מתירים לעצמם לחושב עליו. בסופו של דבר, ההערות האלו ובכלל הדרישות האלו, לא משנה איך מסובבים את זה, מתעסקות במיניות הכי רעה שלה.
מיניות.
של ילדות בנות 12.
על מה לעזאזל אנשים חושבים?
איך תגובות אחרות׳ קבלנו כמו ״קצת צניעות לא תזיק״ מסתדרות למישהו כאשר מי שנדרשות להיות צנועות הן ילדות בן 12.
מי מסתכל על ילדה או ילד בני 12 וחושב לעצמו שיש צורך בצניעות שם בלבוש (הנורמלי) שלהן ושלהם?
אנחנו יודעים בדיוק מי סוג האנשים שלרוב יראו את זה ככה, פדופילים.
אני מהמר שרוב האנשים שהגיבו או חושבים שהעיסוק בביגוד מוצדק אינם פדופילים. אז מה העניין? האם לאותו מורה יש באמת חשש מוצדק שילדות יהיו עם חצאיות בשיחת מעגל?
מורטישיה הזכירה לי משהו כשהיינו בדרך לטלוויזיה לדבר על הנושא הזה. החברה שלנו ממשיכה להסביר לבנות איך להתלבש ולא מעירה לבנים מה לא לעשות. הטעות של המורים והתפיסה שלה ושלו כמעט שאינן באשמתם. זה נראה לרבים הגיוני להעיר את ההערות האלו.
שחר (Dawn Shahar Wartski) הגיבה באחד הדיונים בפיסבוק את התגובה הבאה שמסכמת היטב את הבעייתיות שבהערות לבנות בלבד:
הגבלה על בגדי ילדות ולא על בגדי ילדים משדרת לילדות שיש משהו פסול בגוף שלהן. שיש להן בעיה שלבנים אין.
זה משדר להן שהגוף שלהן הוא אובייקט מיני ושיש להסתיר אותו, אבל הגוף של בנים לא כזה. זה משדר להן שהגוף שלהן לא בסדר. לא נכון. לא ראוי, מעבירה מסר של אשמה ובושה בגופן, ומשרישה תפיסת עולם בה באופן 'טבעי' לבנים מותר יותר כי הם בנים ולהן מותר פחות מעצם היותן בנות.
הגבלה רק על מכנסי ילדות ולא על מכנסי ילדים משדרת לבנים שלנו שיש משהו אסור או לא מכובד בגוף של החברות שלהם. זה מלמד את הילדים שלנו להסתכל על חברותיהן לכיתה כאובייקט מיני ולא כבנות אדם שוות להם. זה יוצר חיץ בתקשורת בין המינים. הבנות הופכות ל'אחר'. הזר. מה שיכול להביא לאמפתיה פחותה למין השני והחפצה. זה מלמד את הבנים שלנו שהם לא אלה שאחראים לשלוט בדחפים של עצמם, אלא זה הבנות שצריכות להסתיר את עצמן כדי שהבנים לא "יתפתו" (זו דרך אגב תגובה אמיתית של הנהלת בית ספר לילדות ששאלו למה הן צריכות להסתיר את הברכיים ובנים לא).
כמו כן כשלבנים מותר משהו שלבנות אסור, זה משריש בבנים שלנו תפיסת עולם שבה זה נורמלי שמותר להם ומגיע להם יותר בגלל שהם גברים, ושזה נורמלי שלבנות יהיה פחות חופש רק כי הן נשים.
הגבלה על אורך מכנסי ילדות משדרת לחברה שרגליים של ילדות זה דבר מיני ובכך מעודדת תפיסת מיניות מעוותת (פדופיליה), החפצת ילדות, האשמת הקורבן ואפליית נשים.
קוד לבוש
אודה באמת. אני מוצא את הרעיון של תלבושת אחידה מוטעה כיום. נכון לדרוש מאנשים (וילדים) להגיע בלבוש מכובד למקום כמו בית הספר, אבל מכובד ותלבושת אחידה אינם אותו הדבר. לתלבושת האחידה יש כמה סיבות. אחת מהן נעוצה במקורות של בתי הספר כמקום ליצירת עובדים צייתנים שאינם אינדיבידואלים אלא משרתים של המדינה ושל החברות בהן יעבדו. תלבושת אחידה מעודדת לאחדות דיעות, אחדות פעולה וסילוק המחשבה העצמאית.
לימים התלבושת האחידה קבלה תפקיד אחר – יצירת שיוויון. בגדול אני אוהב את הרעיון הזה אבל הוא לא באמת עוזר. התלבושת האחידה כפי שהיא מונהגת בארץ מדברת על חולצה עם סמל בית הספר. אפשר להכריח ילדים לבתים עמידים יותר ופחות ללבוש את אותה החולצה, אבל מה לגבי השאר? המכנסיים הרי יהיו מכנסיים ב 200 שקל למי שיכל להרשות לעצמו ומכנסיים ב 50 שקל למי שלא. נעליים גם הן סמל סטטוס. התיק איתם ילדים מגיעים לבית הספר יכל להיות תיק של דיסני ב 100 שקל או תיק פשוט ב 30 שקל. הרעיון של אחידות ויצירת שיוויון דרך החולצה פשוט לא עובד.
בהנתן שיש קוד לבוש זה בסדר להזכיר שהוא קיים ולכתוב עליו. זה בסדר לצפות, כאמור, שילדים יגיעו בצורה מכובדת למוסד חינוכי.
אבל יש דרך להזכיר ויש דרך לשוחח על הנושא. איך אפשר היה להתנסח? איך שיח כזה צריך להראות? מצאתי לא מעט דוגמאות בדיונים מאנשים כמו עודד:
״בנים ובנות – ההגעה לבית הספר במכנסיים קצרים מותרת, אך לא במכנסונים״
״ילדים וילדות בבקשה הקפידו על קוד הלבוש של בית הספר ובואו בלבוש מכבד״.
״אנחנו עדיין בימי הקיץ וברור שתרצו להגיע במכנסיים קצרים. נא להקפיד שהמכנס יהיה עד אמצע הירך״.
יש עוד עשרות דרכים לכתוב את המשפט הזה מבלי לסמן לבנות שהן צריכות להקפיד על הדרך בה הן מתלבשות ולסמן לבנים שבנות הן חתיכת בשר שצריך לכסות.
זה מבזה, זה מזיק וזה צריך להפסיק.
להשאיר תגובה