Photo by Rahul Pandit from Pexels
בניסוי שנערך בהארוורד (בר, נטע ולינז, 2006) התגלה שהזמן הנדרש לנו לבנות רושם ראשוני על אדם, כל אדם, הוא 39 מילישניות.
זה הכל.
3 קבוצות הוקמו ולכל אחת נתנו בין 10 ל 90 פרצופים לעבור ולהחליט החלטות לגבי הרושם שנוצר מהם. לקבוצה אחת היו 26 מילישניות, לשנייה 39 מילישניות ולשלישית 1700 מילשניות (1.7 שניות).
נקבע מהמחקר שהזמן שהוקצב לקבוצה הראשונה אינו מספיק.
בנוסף, נקבע שלא היה הבדל כזה גדול בין הרושם שהושאר מהתמונות על האנשים בקבוצות של 39 מילישניות או של 1.7 שניות.
במילים אחרות, אחרי 39 מילישניות כל מילישניה נוספת לא שנתה בהרבה את הרושם שנותר על אנשים.
זה אומר שעוד לפני שהספקתם לפתוח את הפה ולהגיד ״נעים מאוד שמי…״ הרושם הראשוני שלכם כבר נותר ונחתם במוחם של האנשים איתם רציתם לבוא במגע.
הדבר היחיד שאולי שומר עליכם הוא העובדה שאנשים שקועים בעצמם ולכן יש לכם רגע של חסד בו אתם לא נשפטים עד הרגע שמשכתם תשומת לב כשאמרתם ״נעים מא…״ לפני שהספקתם לסיים כבר השארתם את הרושם שלכם.
מה זה אומר?
זה אומר שחשוב לשמור על מבט יציב, וללחוץ יד ולדבר בנועם.
אבל זה לא כל כך משנה שכבר נשפטתם קודם לכן.
אז מה עושים?
3 דברים שאפשר לעשות
1 דאגו להכנס למפגשים, או לעלות לבמה או להכנס לחדר כשהידיים שלכם חשופות. למה? כי מעל ל75% מהאנשים נוטים להרגיש בטוחים יותר כשהם פוגשים באדם שלא מסתיר את הידיים שלו.
2 דאגו לחייך בנועם. למה? כי לפני שתפתחו את הפה כבר השארתם את הרושם שלכם, עדיף שהוא יקושר לתחושה חיובית כמו זו שמשאיר חיוך
3 היישירו מבט. אנשים סומכים על אנשים אחרים כשהם יכולים לראות את העיניים שלהם.
עכשיו תתאמנו על לחיצת יד או כל דבר אחר שבא לכם לעשות. את הנזק הפוטנציאלי במילא כבר עשיתם.
ארגז הכלים של קיטרו 
להשאיר תגובה