Photo by Andrea Piacquadio from Pexels
אנחנו רגילים להיות במצב של תגובה. מנגנון ההשרדות הבסיסי שלנו כבר מזמן השתבש. אנחנו מחכים לדברים שיקרו ואז מחליטים מה לעשות.
אנחנו חייבים להחזיר לעצמינו את השליטה. אנחנו חייבים ללמוד לעצור ולחשוב. אנחנו חייבים לחצוב לעצמינו זמן ולהחליט מה הדברים שאנחנו רוצים ואיך אנחנו מתכוונים להגיע אליהם.
יש שלוש סיבות עיקריות להפסיק להיות בתגובה, ושלושה דברים פשוטים שאפשר לעשות עכשיו כדי לחזיר אתה שליטה לידיים שלנו.
1. זה משבש לנו את מערכות היחסים
כאשר אנחנו כל הזמן במצב של כוננות, אנחנו מגיבים מתוך לחץ. אנחנו לא עוצרים לשתף. אנחנו לא מדברים. אנחנו נפיצים. הדברים הקטנים ביותר גורמים לנו להתפרץ. על בני ובנות הזוג שלנו, על ההורים שלנו, על הילדים שלנו, על החברים שלנו.
2. זה מונע מאתנו להתקדם בעבודה
כאשר כל מה שאנחנו עושים זה לנסות לסיים את המטלות שלנו, אנחנו נמצאים במצב של תגובה אינסופית. אין לנו שליטה אמיתית. המטלות לא יסתיימו ואנחנו נמשיך להיקבר תחת העומס. אנחנו לא יכולים לבחור את הנתיב שלנו כמו שצריך. יש ימים בהם הנתיב כבר בכלל לא נראה.
3. זה חוסם אותנו מלהתפתח
כבני אדם אנחנו זקוקים לשאיפות, למקום בו נוכל ללמוד ולהתפתח. בלי האפשרות הזו אנחנו קמלים. כאשר אנחנו במצב של תגובה, אנחנו לא יכולים להתקדם בעיקר כי אין לנו מושג מה האפשרויות שיש בפנינו.
אז מה עושים?
1. חוצבים זמן. קובעים אותו ביומן אם צריך. שעה בבוקר ושעה בערב שהיא שלנו. שום דבר לא נכנס לזמן הזה. אנחנו חייבים להגן עליו מכל משמר.
2. בזמן שיצרנו לעצמינו אנחנו יושבים עם יומן ומתחילים לכתוב את החזון שלנו לעצמינו. להבין מה אנחנו רוצים. מי אנחנו רוצים להיות. מה מעניין אותנו. זו שיחה שלוקח זמן לבנות אותה ולהרגיש בנוח בתוך השקט שחצבנו לעצמינו.
3. משהבנו מה אנחנו רוצים לעשות, אנחנו צריכים להסתכל על כל מה שיש סביבנו ולקבוע מה חשוב ומה דחוף, ומה לא חשוב ומה לא דחוף ולהתחיל לסדר את הדברים בהיררכיה הנכונה.
בשלב הזה, גם אם הדרך לא ברורה לנו עדיין, לפחות אנחנו רואים את תחילתה ואנחנו יכולים לצעוד בצורה בטוחה אל עבר האופק. בתנאים שלנו. מתוך החלטות שנעשו במחשבה תחילה.
ארגז הכלים של קיטרו 
להשאיר תגובה