Photo by Jack Sparrow from Pexels
הסופר סטיבן פרספילד מדבר על התנגדות במקום על דחיינות. הוא מתאר בצורה יפהפייה את הכוח הזה ואת הרעות החולות שהוא יוצר.
הוא גם חושף אמת אחת חשובה. אי אפשר למגר את כוח הרע הזה.
זה לא אומר שצריך להתייאש.
ההתנגדות (כפי שנקרא לדחיינות מעתה) היא פה להשאר. היא שרדה זמן רב בדיוק כמו הגזע האנושי והיא למדה אותנו טוב יותר מכפי שאנחנו מכירים את עצמינו.
לכן הדבר הראשון לעשות הוא להפטר מהרושם המוטעה שיש סוד שמאפשר לחסל אותה.
אבל יש דרכים להתגבר עליה.
יום אחד ללא התנגדות הוא יום שבו תפיקו יותר תועלת משבוע שלם של עבודה.
יום אחד ללא התנגדות הוא יום שבו תעשו צעדי ענק לקראת המטרה.
הדרך להתגבר עליה לא דורשת מאמץ מיוחד, והיא חופשיה מסבל.
היא תעזור לכם להשתחרר.
ולו רק ליום אחד.
אבל בכל יום אפשר להתקדם עוד צעד ועוד צעד, למגר אותה שוב ושוב.
איך עושים זאת?
צרי לעצמך טקס קבוע. סדרת צעדים ברורים, קבועים ומכוונים שתבצעי בכל בוקר רגע לפני שאת מתיישבת לעבוד. צקי לתוך הטקס הזה כוונה מאוד ברורה – עכשיו את הולכת לשבת ולעבוד וכאשר הטקס יסתיים העבודה תתחיל מיד ובלי הפרעות.
עבורי הטקס מאוד ברור:
אני קם, מתאמן, מתקלח ומתיישב לשולחן העבודה. אני ביומן. אני עובר על המטלות שלי ואז אני לוקח כדור זכוכית שקבלתי מתנה מזוגתי. הכדור הזה הוא אחד הדברים החשובים לי ביותר. בתוכו מסתחררת גלקסיה. אני מכוון את הכדור אלי. אני מפעיל את המנטרה שלי ואני מתחיל לעבוד.
כשאני מסיים, אני מסיט את הכדור. אני קם מהכסא ואני מפסיק לחשוב על העבודה.
אני חוזר על הטקס הזה בכל בוקר.
אני אומר לעצמי שזה הכלי שלי להתגבר על ההתנגדות.
אני עובד.
אני מסיים ושוכח מכל דבר שעשיתי. אני משחרר.
להתנגדות אין רגע להשתחל וללחוש לי.
סגלי לעצמך, סגל לעצמך את טקס הבוקר.
צרי את המנטרה שלך.
התמד בזאת בכל יום.
ההתנגדות תיסוג.
היא תדע מידי בוקר שהעבודה מתחילה.
למוח שלכם יהיה סימן שהעבודה מתחילה.
וההתנגדות תשאר בחוץ.
לעת עתה.
להשאיר תגובה