משחקי תפקידים בשירות השואה

השחקנים, מרוכזים באופי של דמותם ובאירועים ייקחו החלטות, ישוחחו האחד עם השני ויצאו למשימות שמטרתן להגיע ליעד (הבלתי נמנע). התהליך שהם יעברו יהיה כפול - הן בחוויה השכלית שיודעת איך הכל יסתיים, והן בחוויה הרגשית שנוצרת מהשיחה והתאורים של השחקנים ושל המנחה.

קריטי שנזכור שבשואה נרצחו כל מי שהיו אחרים

הנאצים קבצו, סמנו ורצחו את כל מי שמצאו כנחות. יהודים הומוסקסואלים היו בתחתית הרשימה הזו. שני תיוגים שהתעמולה הנאצית סמנה כאויבים אבל הם לא היו היחידים. שחורים, נכים, אויבים פוליטיים, צוענים וחסרי בית (שתויגו כאסוציאלים יחד עם לסביות על פי הסרטון של אדם) עדי יהוה גם הם תויגו.

אין טעם בטכס מרכזי ליום השואה בבית הספר

אנחנו לא מלמדים את ילדי כיתה א׳ אלגברה, ואנחנו לא דורשים מהם להבין בניינים לשוניים בגיל הזה, ואנחנו לא טורחים להציג להם מפות טופוגרפיות וללמד על תנועת אוכלוסין בעולם. למה אנחנו מלמדים אותם על רצח עם ומצפים שזה משהו שהם יהיו מסוגלים להתמודד איתו?

טכסי שואה צריכים לעבור רענון

אנחנו מקיימים טכסים מתחיל התרבות האנושית כי הם עוזרים לנו לללמוד ומחברים אותנו ברמה הרגשית. טכסי הזיכרון המודרניים (טכסי יום השואה, וטכסי יום הזיכרון) עושים חצי מזה בלבד - הם מחברים בינינו לבין זיכרון האירוע. הם עושים את זה לא טוב כי זה אפילו לא הטכס עצמו שעושה את זה אלא מה שאומרים לנו לפני כן. טכסים צריכים להיות עשירים יותר. הם צריכים להיות תאטרליים יותר. זה לא עניין של דור היוטיוב, או בגלל בעיות קשב וריכוז. זה תמיד היה צריך להיות כזה. טכסים טובים בנויים על שבירת הנושא לרמה פשוטה וניתן לבנות סביבה סיפור שמועבר בצורה תאטרלית כך שהלקחים יוכלו להיות מובנים ומורגשים.

אי אפשר לדבר על השואה יום בשנה ולצפות שמשהו יקרה

באותה המידה בה תהליך בניית השנאה היה עקבי ונעשה צעד אחר צעד, כך גם החינוך במוסדות השונים צריך להיות בנוי צעד אחד צעד ולהיות מפוזר לאורך השנה דרך מספר אבני דרך קטנות. סיפור טוב הוא סיפור שנגע בליבנו. זה סיפור שנזכור ונעביר הלאה.

השואה כבר לא מדברת לרבים מידי, וזה מה שצריך לעשות לגבי זה

עלינו לבנות דרך חדשה ללמד ולהפנים את שקרה בשואה, את הלקחים ואת מה שחייב להעשות. בין היתר עלינו ללמד ולהראות שהזוועה הזו קרתה עוד מספר פעמים בהיסטוריה ומתרחשת גם בימים אלו. מחריד ככל שיהיה הדבר, כל עוד אנשים לומדים שהיה אירוע אחד כזה בהיסטוריה הלקח שניתן ללמוד נעלם בשאון הנורא של ״זה קרה רק פעם אחת, זה לא יכל לחזור על עצמו שוב נכון?״.

אתם בטוחים שהתגובה שלכם נעשתה על ידכם?

הפתגם ״אנשים הם יצורים של הרגל״ נכון יותר ממה שנדמה לנו. אנחנו רגילים לחשוב על הרגלים ככל דברים ברורים שקל לנו לזהות: כסיסת ציפורניים, קניות, סידור הבית, אימוני כושר. האמת היא שההרגלים שלנו הרבה יותר מורכבים. מחקרשנעשהבאוניברסיטתדיוק מראה שהרגלים משפיעים עלינו בצורה רבת עצמה ומכתיבים לנו איך נגיב למצבים, איך נרגיש במקומות מסוימים ומה נעדיף לעשות.

עבודה חינם, תפסיקו לבקש את זה מאתנו. למה ליוצרים אסור לעבוד בחינם

  הערה: את הפוסט המקורי על חשיבות העבודה עבור תמורה כספית כתבתי לפני לא מעט שנים. לצערי לא מספיק השתנה. לאור העובדה הזו, מאחר ובניתי את הבלוג הזה מחדש, החלטתי לשכתב את הפוסט המקורי. לפני כל דבר אחר. קחו כמה דקות לצפות במסר הזה של הסופר הארלן אליסון. יש נטייה, או אפשר להעיז ולומר טעות... להמשיך לקרוא →

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑