אנחנו רגילים להיות במצב של תגובה. מנגנון ההשרדות הבסיסי שלנו כבר מזמן השתבש. אנחנו מחכים לדברים שיקרו ואז מחליטים מה לעשות. אנחנו חייבים להחזיר לעצמינו את השליטה. אנחנו חייבים ללמוד לעצור ולחשוב. אנחנו חייבים לחצוב לעצמינו זמן ולהחליט מה הדברים שאנחנו רוצים ואיך אנחנו מתכוונים להגיע אליהם.

Photo by Retha Ferguson from Pexels אני מתעורר ונותן לעצמי כמה דקות להתאפס. דקה של נשימות עמוקות כדי לההתרכז ברגע הזה. אני קם מהמיטה, גם אם קר בחוץ, גם אם חם מידי, גם אם ישנתי רק שלוש שעות. אין טעם להשאר מתחת לשמיכה. אני שותה כוס מים, כדי שלא אהיה תלוי בשתייה חמה כדי להתחיל... להמשיך לקרוא ←

תרגיל שלא רבים מכירים, שיעזור לך: לשנות את הדרך שלך, להוריד את רמות הסטרס, ולעשות את הבחירות הנכונות.

Photo by Rahul Pandit from Pexels בניסוי שנערך בהארוורד (בר, נטע ולינז, 2006) התגלה שהזמן הנדרש לנו לבנות רושם ראשוני על אדם, כל אדם, הוא 39 מילישניות. זה הכל. 3 קבוצות הוקמו ולכל אחת נתנו בין 10 ל 90 פרצופים לעבור ולהחליט החלטות לגבי הרושם שנוצר מהם. לקבוצה אחת היו 26 מילישניות, לשנייה 39 מילישניות ולשלישית 1700 מילשניות... להמשיך לקרוא ←

אז הקורונה שלחה את כולנו לעבוד מהבית. מאחר ואת רוב שנותיי ביליתי כעצמאי/פרילנס חשבתי לחלוק כמה טיפים שעזרו לי לאורך השנים להשאר אפקטיבי ולנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר. לשמחתי כמות הכלים שיש היום לעבודה מרחוק רבים יותר ונוחים יותר ממה שהיה כשהתחלתי. אין סיבה לא להיות מאוד אפקטיביים בתקופה הזו, אותי אפילו יותר מאשר במשרד.

אתמול, ביום חמישי בשעות אחר הצהריים בארץ הוצאנו את המשחק החדש שלנו לשוק.
המשחק הזה הוא בין השאר הסיבה שלא היה לי זמן לדברים אחרים (כולל לכתוב פה). במשבצת של ״החשוב והדחוף״ לא היה כמעט מקום לכלום חוץ ממנו.
אני גאה במשחק הזה. מספר האנשים שהיו מעורבים הוא קטן. למרות שהחברה שלנו גדולה ואנו מונים כמה מאות אנשים, את הפרויקט הזה בנינו שלושה אנשים.
זה לא משחק קטן, וכמות הטכנולוגיה והמורכבות שלו היא עצומה. זה גם משחק שאין כמוהו בשוק מה שהופך אותו למקורי.
מקורי זה מסוכן.

אנחנו צריכים להפסיק להתעסק במה שבנות לובשות, בעיקר בגילאים צעירים. מדובר בילדים וילדות בגילאי העשרה המוקדמים. ההתעסקות האובססיבית הזו בגופן של הבנות גורם ליותר נזק ממה שאנשים מתירים לעצמם לחושב עליו. בסופו של דבר, ההערות האלו ובכלל הדרישות האלו, לא משנה איך מסובבים את זה, מתעסקות במיניות בצורה הכי רעה שלה.

אין שום דבר רע בחלומות. הם נהדרים. הם מתדלקים. הם גורמים לנו לאושר. אסור לשקוע ולהעלם לתוכם. אנחנו חיים במציאות. אפשר לעקם אותה. אפשר להשפיע עליה. ראוי לשנותה כאשר היא אינה טובה מספיק. בשביל זה יש חלומות כדי שנדע שאפשר.

כמו כל דבר אחר שאני עושה, אני לא רוצה שהמצגת שלי תהייה רק טובה. אני רוצה שזו תהייה הופעה בלתי נשכחת. אני רוצה את הקהל איתי. אני רוצה אותם קשובים ומסוקרנים. אני רוצה לקחת אותם למסע של עליות וירידות. לרוב אני רוצה אותם בוכים (למרות שזה לא תמיד מתאים אז אני מקבל את זה).

Credit: Sami Kizilbash במידה מסוימת, כל התהליכים שכתבתי עליהם בחודשים האחרונים באו לידי ביטוי בנסיעה הזו. כעת כשאני מסתכל לאחור בעודי משייט בגובה 40 אלף רגל (הפעם אני בטוח לגבי זה, הקפטן אמר עכשיו) ברור לי שבגלל שכתבתי את הדברים וחלקתי אותם כאן, יש להם משקל רגשי גדול יותר. ועדיין היה מרתק לראות כיצד יכולתי... להמשיך לקרוא ←