Photo by John Bogna on Unsplash איך להוציא לפועל את החלומות שלכם גדולים או קטנים, מבלי לקפוא מעודף אפשרויות ופחדים ״זכור שתמות״. זה פשוט עד כדי כך.  בכל פעם שאני נמצא מול החלטה רצינית וקשה אני מזכיר לעצמי את זה.  זו תזכורת מורבידית אומנם, אבל היא מחדדת את הדברים.  יש לא מעט פעמים שהאפשרויות לפנינו מורכבות, או שפשוט... להמשיך לקרוא ←

Photo by Retha Ferguson from Pexels אני מתעורר ונותן לעצמי כמה דקות להתאפס. דקה של נשימות עמוקות כדי לההתרכז ברגע הזה. אני קם מהמיטה, גם אם קר בחוץ, גם אם חם מידי, גם אם ישנתי רק שלוש שעות. אין טעם להשאר מתחת לשמיכה. אני שותה כוס מים, כדי שלא אהיה תלוי בשתייה חמה כדי להתחיל... להמשיך לקרוא ←

אתמול, ביום חמישי בשעות אחר הצהריים בארץ הוצאנו את המשחק החדש שלנו לשוק.
המשחק הזה הוא בין השאר הסיבה שלא היה לי זמן לדברים אחרים (כולל לכתוב פה). במשבצת של ״החשוב והדחוף״ לא היה כמעט מקום לכלום חוץ ממנו.
אני גאה במשחק הזה. מספר האנשים שהיו מעורבים הוא קטן. למרות שהחברה שלנו גדולה ואנו מונים כמה מאות אנשים, את הפרויקט הזה בנינו שלושה אנשים.
זה לא משחק קטן, וכמות הטכנולוגיה והמורכבות שלו היא עצומה. זה גם משחק שאין כמוהו בשוק מה שהופך אותו למקורי.
מקורי זה מסוכן.

מה אני מרוויח מזה היא שאלה שיכולה להיות לגיטימית, ויכולה להיות הרסנית. יש דברים שאני רוצה להוציא מהם יותר, ועל הדרך טרוד באיך למקסם אני מפספס את החוויה. יש זמנים בהם צריך פשוט לעשות ולתת בלי לחשוב על הרווח. כמה מחשבות׳ עלו לי.

בשבועיים האחרונים הבטתי בעצמי מהצד וראיתי איך אני מאבד את ההרגל של כתיבת הבלוג. הזמן הרגיל של הכתיבה השתבש לי וזהו זה. הפסקתי לכתוב. הבנתי שהדבר החשוב ביותר כעת הוא לנצל את המומנטום שעוד יש לי ולבצע שינוי כדי לשמר את ההרגל.

להיות מנהלת מוצר או מעצבת משחקים דורש את היכולת לקחת החלטות קשות בכל יום כדי ליצור את המוצר הנכון והטוב ביותר. כל זאת תחת לחץ אדיר, דרישות המגיעות מהנהלה ואנשי צוות, מעריצים ומשווקים. הכלי הטוב ביותר שמצאתי עד היום לעמוד בלב הסופה, לחייך ולהמשיך לעשות את הבחירות הנכונות היא הפילוסופיה הסטואית.

יש ימים בהם אין שליטה על מה שקורה. בהם נכנסים דברים שאי אפשר להתעלם מהם. בהם הזמן שלכם נלקח על ידי אחרים ולא משנה מה תעשו הוא כבר לא יהיה היום שתכננתם. מה שחשוב הוא איך להתאפס חזרה, איך להתייחס לכל מה שקורה בצורה שתאפשר להמשיך הלאה במקום לשקוע בתסכול שמחריב את כל שאר הימים.
כשמתייחסים לעולם כפי שהוא, קל יותר להזיז אותו לאן שאנחנו צריכים שהוא יזוז.

Photo by Tim Mossholder from Pexels מרקוס אורליוס כתב באחת מכניסות היומן שלו ״אני מופתע כל הזמן מהקלות בה אנחנו אוהבים את עצמנו יותר מכל דבר אחר, ועדיין מעניקים יותר חשיבות לדיעות של אחרים עלינו מאשר להערכה האישית שלנו״. אני לא יכל לדבר או לכתוב בשמם של אחרים. אני מאמין שהוא צודק ורובנו אוהבים את עצמנו. אני יכל... להמשיך לקרוא ←

יש ימים כאלו, שאני לא יודע על מה לכתוב. שהדברים לא זזים. אני לא אכנע. אני אכתוב את דרכי דרך זה.