לעצור את הסחרור של איבוד הרגל

Photo by Pixabay from Pexels

יצירת הרגל (טוב ואיכותי) היא לא עניין קל. ברגע שמצליחים לייצר אותו קל מאוד לתחזקו. הבעיה שגם קל באותה מידה לאבד אותו לחלוטין כאשר הרצף נשבר יותר מידי פעמים בגלל אילוצים. לדוגמה כתיבת הבוקר שלי. אני נוסע כל בוקר ברכבת וכותב את הפוסטים בזמן הנסיעה.

אלא שבשבועיים האחרונים אני נוסע ברכב לעבודה. זה כנראה גם יהיה רוב הקיץ מאחר ואין בית ספר ומורטישיה זקוקה לו פחות. מבחינת זמנים אני מגיע באותה השעה (בזכות איחורי רכבות ובעיות תחבורה ציבורית אחרות). בהנתן העובדה הזו, ברור שנוח יותר שיש את הרכב. בעיקר שאני יכל לצאת בערב יותר מאוחר ועדיין להגיע באותו הזמן אם לא מוקדם יותר הביתה (שוב בגלל בעיות התחבורה הציבורית).

ברכב אני מאזין לפודקאסטים (ונהנה מאוד מהפודקאסט החדש 1865. פודקאסט היסטורי על רצח לינקולן ומה שקרה אחרי) וספרים כך שהזמן מנוצל היטב.

הבעיה שזה שבר לי את הרגל הכתיבה לבלוג.

אתמול בלילה זה הפריע לי ממש כי הכתיבה פה חשובה לי (מהמון סיבות, לא רק כי אמרתי לעצמי שאכתוב כל יום), ואז הבנתי את הטעות שלי. טעות שחוזרת על עצמה לא רק אצלי אני מניח – להבחין בזמן בשבירת ההרגל ויצירת הרגל חדש סביב התנאים החדשים.

אין מה לעשות, מעשרות סיבות, החיים יכולים להשפיע באופן דרסטי על ההרגלים שלנו. לראיה, מספיק שינוי בסוג התחבורה לעבודה כדי לפרק שבועות ארוכים של בניית הרגל.

אלא אם השינוי הוא דרמטי ומהותי (מעבר דירה, שינוי עבודה, ילדה חדשה וכן הלאה) קשה מאוד לזהות את הצורך בשינוי ההרגל. יום עובד שבו לא עשיתי מה שרציתי, ואז עוד יום ופתאום עבר שבוע ולא כתבתי בכלל.

המטרה אם כן היא לעשות שני דברים. הראשון הוא להעביר למודע את הבעיה. נראה שיש פה משהו שקורה באיטיות שמשנה את היכולת שלי להמשיך את ההרגל שסגלתי לעצמי. לא להמשיך ולהגיד ״מחר נחזור לשגרה״ כי בבירור כבר עברו כמה ימים וזה לא קרה.

הדבר השני הוא לאתר מיד זמן נוח יותר לבצע את ההרגל. ככל שמקדימים את השינוי בהרגל כך ייטב. הסיבה היא שאנחנו כבר במומנטום של עשייה. אם אני רגיל לכתוב בכל בוקר, אבל עברו שלושה ימים ואני רואה שאין לי את היכולת לכתוב בבוקר, זה הזמן לשנות את השעה. אם יעבור חודש עד שאבצע את השינוי הזה לא רק שאני בונה הרגל כמעט מאפס, אני גם מאבד את המומנטום.

אז הדבר הראשון שאני עושה הוא להעביר את הכתיבה לערב. לפני השינה.

היתרון המידי שאני רואה בכתיבה בשעות הערב היא שיהיו לי תובנות לגבי היום שעברתי. לא פחות חשוב, מאחר ואני עדיין קורא באופן הדוק פרק ביום מתוך הספר The Daily Stoic תהייה לי ההזדמנות ליישם את הדברים ולכתוב עליהם.

הרגלים הם לא דבר קל לייצר. אם כבר הצלחנו, לא חבל לאבד אותם בגלל ש״החיים קרו?״

3 תגובות בנושא “לעצור את הסחרור של איבוד הרגל

הוסיפו את שלכם

  1. לא תמיד כל כך קל לעדכן את ההרגלים, מן הסתם. אם עברת דירה למקום שאין לידו פארק, אז יותר קשה לצאת כל ערב עם הכלב לפארק. אם בעבודה שלך אין אפשרו להביא אוכל מבושל מהבית, אז צריך להתמודד עם האוכל המוכן וכו'

    אהבתי

    1. קשה, לא בלתי אפשרי. אם בנית הרגל שחשוב לך צריך למצוא איך להוציא אותו לפועל. אם זו ריצה בפארק ואין פארק יותר זה לא אומר שלא תרוץ. אולי תסע לפארק קרוב ואז תרוץ. אולי תרוץ על המדרכה כי זה הכי טוב שיש.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: