להודות על ההזדמנויות

אני נמצא 30 אלף רגל (אני מניח, זה מה שאומרים תמיד) מעל סין בדרכי לסינגפור. בעוד שלוש שעות ננחת בהונג קונג, ואחרי המתנה של כמה שעות נוספות אהיה בדרך לסינגפור. הסיבה לנסיעה היא אירוע בשם Indie Games Accelerator של גוגל פליי. זו הפעם השניה שהאירוע הזה מתקיים ומצאתי את עצמי זוכה לכבוד להגיע לאירוע הזה וללוות 30 סטודיות ממדינות מתפתחות, יחד עם עוד 28 בכירים מהתעשייה.

כתבתי כאן בעבר שאנחנו כאן כדי לשרת. להיות בעמדה בה אוכל לשרת כל כך הרבה אנשים היא מרגשת ומבעיתה בו בזמן. עד לשבועות האחרונים לא נתתי לאירוע להשפיע עלי יותר מידי, אבל כמובן שאיך שהחלה ההכנה לנסיעה התחלתי להתמודד עם הקול הפנימי שלי שגם ברגעים אלו מסביר לי למה אין לי מה לעמוד על הבמה שם וכמה טפשי שאני מנסה למצוא תירוץ להיות חלק מהקבוצה הדי מפוארת שהתכנסה לעזור לאנשים שם.

אבל זו לא מטרת הפוסט הזה. אני אתמודד עם העניין הזה כמו שאני מתמודד איתו בכל יום.

לשבת במטוס בדרכי לאירוע הזה אני לא יכל שלא להתמלא בפליאה, שמחה והתרגשות מהשבוע הקרוב. לא משנה מה הקול המכעיס שבראש שלי יגיד, העובדה היא שאני כאן עומד לקחת חלק מאירוע מיוחד ועל כך אני מודה. כמה פעמים בחיים שלי יצא לי להשפיע בצורה כלשהי על אנשים ממקומות שונים בעולם? גם אם היה יוצא לי להגיע למדינות מהן המפתחות והמפתחים האלו מגיעות ומגיעים, מה הסיכוי שהייתי מוצאת עצמי בפגישה איתן ואיתם?

אלו רגעים בהם התיאור ״עף לי המוח״ מתאים לתחושה שלי. כל כך הרבה דברים היו צריכים לקרות כדי שזה יקרה, והנה הם קרו והנה יש לי את ההזדמנות הזו לעשות משהו למען קבוצה גדולה של אנשים ואני מודה על כך.

ברוב הימים אני עושה ניסיון להיות ממוקד בדברים שאני עושה. לעשות אותם מתוך כוונה ולא בצורה אוטומטית. להיות נוכח בצורה מלאה.

לאירוע כזה יש משקל עצום ואחריות אדירה ולכן המיקוד חשוב עוד יותר.

הנוכחות שלי כאן אינה רק ייצוג שלי. זהו ייצוג של מי שבחרה להציע אותי. של מארגני האירוע שבחרו לאשר את הגעתי. של ווילאפ, החברה בה אני עובד ועוזר לקדם בכל יום. הרבה מאוד אנשים בחרו לומר כן כדי שאוכל לעשות את המעשה הזה. עבורם, ועבורי, אין לי ברירה אלא לעשות את הטוב ביותר.

לכן חשוב לי כל כך להודות. גם אם לא באופן אישי. להיות במצב ובתחושה של הודיה. כזו שדוחפת אותי קדימה לעשות את המיטב. כזו שגורמת לי להיות צנוע ולא לתת למעמד לבלבל אותי או לגרום לי לחשוב שאני מיוחד.

בסופו של יום אני מודה כי זו הזדמנות לעשייה שאני אוהב, בתחום שאני אוהב ובתקווה לעזור ולשרת.

על כך אני מודה.